במסגרת פעילות זו הועברו ליהודי ברית המועצות – למרות ניסיון החסימה שהעמיד השלטון הסובייטי – כמויות ניכרות של תשמישי קדושה, ספרים לימודי עברית ויהדות, ספרות עברית, ספרי תולדות עם ישראל לרבות ברוסית, קלטות שירים עבריים וסיוע פרטני לעידוד הפעילות היהודית-ציונית ובין השאר לטובת אסירי ציון.
במהלך למעלה משני עשורים, הביאו "התיירים" של קרול את זמרת הארץ ברחבי האימפריה הסובייטית. מבצע אדיר ממדים זה עבר למעשה ללא תקלות, נטע ביהודים הכלואים בברית המועצות תקווה ותרם תרומה מכרעת לחיזוק זהותם היהודית-ציונית של בודדים וגם קהילות בארצות המערב.
אריה קרול ביקש משמואל שיסע לברית המועצות עם עוד ארבעה אנשים מכמה קיבוצים לקראת יום הכיפורים וסוכות. כדי לקבל ויזת כניסה, שמואל הצהיר שהוא נוסע לטייל והוויזה ניתנה לו לאחר שעבר חקירות בשגרירות של ברית המועצות ברמת גן.
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות נותקו רק שנה אחר כך, בעקבות מלחמת ששת הימים. שמואל מספר שאת הרוסים אי אפשר לרמות והוא משוכנע שהם ידעו את המטרה האמיתית של הנסיעה שלהם.
הקבוצה טסה למוסקבה דרך וינה למחרת ראש השנה כדי להגיע ליום הכיפורים. כשהגיעו למוסקבה עברו בדיקות מקיפות והיו צריכים להסביר מה זה אתרוג כדי שלא יחתכו אותו לבדוק מה יש בפנים. התפקיד של שמואל היה מקשר לשגרירות ישראל שעדיין היתה במוסקבה. אולם הוא 'נשרף' ביום הראשון להגעתו למוסקבה. הוא לקח מונית כדי לנסוע לשגרירות וביקש מהנהג לנסוע לרחוב ליד. הנהג הבין שהוא ישראלי ושאל אותו מתי יום כיפור ומתי תפילת יזכור והתעקש לקחת אותו לשגרירות וכך הוא נחשף.
המשימה שלהם היתה ליצור קשר עם אנשי הקהילה היהודית לא היו להם שמות של אנשי קשר והם היו צריכים לפעול לבד. הפחד של היהודים שם מכל מגע עם זרים היה רב. הם הגיעו לבית הכנסת וניסו ליצור קשר עם היהודים שם אולם החששות מהשלטונות היו חזקים והיה קשה לשוחח איתם. בסוף הם הצליחו לשבור את הקרח עם אחד המתפללים ושוחחו איתם.
בערב כיפור, אכלו מוקדם בבית המלון ונסעו באוטובוס לבית הכנסת (למרות שהיה להם היתר מהרב גורן לנסוע בשבת ובחג). בבית הכנסת הם העדיפו לשבת עם הציבור ולא עם אנשי השגרירות שהיו באזור מבודד.
אחרי יום כיפור עברו למינסק. שם הכל היה פשוט יותר. במינסק היהודים חששו פחות והיה קל יותר לתקשר איתם. המשלחת הקטנה נשארה ברוסיה עד אחרי סוכות. ואפילו פגשו קרוב משפחה של נעמי אליה שהגיעה איתו מקיבוץ טירת צבי. לאחר סוכות הם נסעו מללינגרד למוסקבה ואז בטיסה לוינה ולארץ.
